עולמות שחורים
חלמתי שאני פתאום. למחבוא שלהם. פרטיזנים צדיקים. בתוך היערות, מחוץ לאלוהים, בקרחת, מתנגדים לאלוהים. יונה הנביא. אליהו. נמרוד. קין. פושעים קדושים. יושבים מסביב למדורה, והאש שחורה, שלא יגלו אותם. מדי פעם שומעים זימזום רחוק בשמים של איזה מלאך לבן אומלל שאלוהים שלח לחפש אותם, שמנסה להאיר לתוך היער, אבל מייד מזניקים צוות "צחצחות" שמכוון אליו פנס שחור, והוא נעלם. משימת התאבדות. והם יושבים מסביב למדורה ולומדים תורה, ומגרדים לי מאחורי האוזניים.
קין אומר: חושבים שאני רוצח? אני רוצה אח! אנחנו היינו שלושה אחים, לנוח היו שלושה בנים, אבל פתאום אצל אברהם ויצחק וכו', זה מריבות בין שניים, פתאום זה זוגות. אז מי פה המעלים האמיתי? אז אני הבנתי שצריך להעלים את האח האמצעי! הנה, לאלוהים אין רק 2 רגליים, יש לו רגל שלישי, ועד היום אף אחד לא יודע מה עושים בסוכה. הוא העלים את זה! יש שתי ידיים - ימין ושמאל, יום כיפור ותשעה באב. ראש אחד - ראש השנה. ואין לו הגוף, בסדר, הוא לא במקום, אלא בזמן. אבל מה הרגל השלישית הזו בכלל עושה? ואני נובח: וחנוכה ופורים - מזה, קרניים? -חמוד, יש איברים לאלוהים שאין לבני אדם. כמו למלאכים - כנפיים! והם כולם צוחקים מסביב, ואני לא יודע מה מצחיק. וקין ממשיך: יש שלושה סוגים של ריגול בעולם. ככה צריך לעבוד ארגון קודש: צריכים להיות מרגלים שלו, ולהעביר מתורה שב… לתורה שבעל פה, ומשם לתורה שבכתב. קודם כל להעלות. יש תורה שבע"פ: להפוך אנשים למקורות, ומקורות לסוכנים. האנשים שאתה מכיר הם לא חברים שלך, הם לא משפחה שלך, הם קודם כל מקורות, ולכן הם חברים שלך, לכן הם משפחה שלך. ויש תורה שבכתב: להפוך מידע למודיעין, ומשם לסודות. שאף אחד לא ידע מה אתה עושה עם המידע, למה אתה מתעניין, בשביל מה אתה לומד. ויש: להפוך מבצעים לתורות, ותורות לטכנולוגיות, ל , ורק אז להוריד משם לתורות, ומתורות למבצעים. אל תחשוב על עצמך כבנאדם, תחשוב על עצמך כארגון. אתה שומע, כלב? - קין שואל וכולם צחקים - אתה חושב שאלוהים חושב על עצמו כבנאדם, רק בגלל שיש לו זרועות ביצועיות ויסודות שעליהם הוא עומד? והוא מלטף לי את הראש: כל השאלה היא איזה מין ארגון אתה. דת זה לא צבא של פקודות ומצוות. דת זה ארגון מודיעין, ביון. צבא זה ארגון שמשקר לעצמו, הוא משקר לעצמו שהפקודות מלמעלה למטה קובעות, שהמבנה והתפקידים יוצרים הפעילות. ואילו מודיעין זה ארגון שמסתיר מעצמו. והוא מלטף לעצמו את המצח: אצלכם בצבא ה' אין יכולת רוחנית, בגלל שהכל נתפס כמכני, ואין הבנה של הצורך של המערכת למטה להסתגל לכיוון החדש, הכח נתפס כיוצר מהירות, כקובע לאן הולכים, או אפילו כיוצר מיקום - איפה נמצאים, ולא כיוצר תאוצה, שינוי כיוון ומהירות הדרגתי. כשהמסה והכח של המערכות מאוד גדולה מול הפיקוד, הבעייה גדלה, והמומנטום (והחיכוך) הופך לפרמטר הכמעט בלעדי. כאילו הראש הוא ידית שמזיזה את הגוף, כמו דינוזאור עם מוח של ציפור, ועוד מתפלאים שהתנוונתם. ואילו אצלנו בארגון זה כמו ציפור עם מוח של דינוזאור. התמונה כאילו שהבוסים למעלה "מפעילים" אותנו היא שגויה, אלוהים חייב לעבוד גם מלמטה למעלה! אבל אצלכם אין הכרה בלמידה מלמטה למעלה, ולכן הלמידה היא בסופו של דבר מבחוץ פנימה, במעגל משוב גדול, כואב, מול האויב. והחטא הקדמון הוא תמיד החוסר במרכז, באמצעי, שיתווך בין הראש לרגליים. לא ככה אלוהים עובד. לא מספיק ראש לאלוהים, צריך גם לב. אולי בעתיד לבוא המח יהיה הלב. אבל כיום צריך מרכז, שיקשר בין למעלה ולמטה וכל הכיוונים האחרים, שאתה בכלל לא מכיר. עכשיו אתה מבין, האו האו האו?
← הוצאה לחושך
חלום אקראי