רוע הגזרה
חלמתי שאנחנו במטוס מתרסק, והאדמו"ר שללט"א פותח את החלון: יהודי צריך להיות מסוגל לקפוץ אל השמיים. שמע ישראל - מכסים את העיניים וקופצים. וא ה ב ת. ואנחנו מכסים ונשארים במקום. ודווקא אלו שקפצו בלי מצנח - הפכו למלאכים עם כנפיים. והאדמו"ר רוצה שנמות מתוך דברי תורה, ולכן הוא מתחיל לתת שיעור כללי: בשכבך ובקומך - זה שתי העבודות של הלילה: לחלום ולכתוב, אחד לימוד ושני דיבור, בתוך הבית ובדרך, המזוזה והשער, על ידך ובמפגש העיניים, אחד בלב ואחד בנפש. והמקום הסודי השלישי הוא בכל מאודך - הלילה של הלילה. אתם חושבים שאתם מדלגים על הלילה, נרדמים ותוך שניה מתעוררים? היום הוא רק תהום, והצדיק קופץ מלילה ללילה, מאופק לאופק, מדלג על הימים, מקפץ על הלילות. והאדמו"ר סוגר את החלון: יהודי צריך לכתוב חלומות.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי