אהבה ראשונה
חלמתי שאני מבקר בבית כנסת שהוא בית קברות, והספרים הם נרות. ואני מגיע לארון ושואל: איפה הכניסה לאדמה, ויש דממה. ואני רואה שלט: אסור לדבר בשעת הקבורה וקריעת התורה. ופתאום החזן שר פיוט מתוך גן עדן העליון:

הזכרת נשמות
את יודעת שבתוך תוכי / מאחורי עצים עתיקים / ושדות, וריחות שכבר לא מריחים / מעבר לכל הילדים השותקים / יש קבר / ושמך עליו זוהר / וכל יום כיפור אני בו מבקר / וכבר לא סולח לך יותר.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי