ילדי העבר
חלמתי שהילדים באים אצלי להתחבא. והם אומרים לי: אבא מה זה יכול להיות? ואני אומר: הוא בטח יחסל את שאריות הארגון של האדמו"ר הקודם. והם אומרים: זה לא רק זה. ואני אומר: נכון. והם שואלים: אז מה זה? ואני הולך ללשון בחרדל, שקרוב לשומר המסך - הוא בטח שמע משהו מאחורי המסך. ולשון אומר: מה שלאדמו"ר הקודם היה העולם הוירטואלי, לאדמו"ר החדש הוא העולם הריטואלי. ההלכה ולא הקבלה, דהיינו לא המבנה הגופני של האלוהות במרחב אלא המבנה בזמן, ההתפתחותי. זה נגד הזוגיות שבזוהר, ובעד ההולדה וגידול הילדים - שזה הכיוון המשיחי. לא אל מלא רחמים, אלא אל מלא ילדים! ואני אומר: לשון, אבל מה יעשו אתם? ולשון רומז לי, ואני מבין. אני ממלא את האוזן בחרדל, ולשון לוחש לי בפנים: אני רק יודע מה קרה אצלנו. בשנה האחרונה הם הזרימו בלי חשבון בכלל. אף מחלקה לא ידעה על העבודה של חברתה. ואדון חולי-ארץ בא לילה אחד ואמר שבשורה של מבצעים נועזים הם גנבו שערות זקן מכל גדולי הדור ול"ו צדיקים נסתרים. והם חישבו מהם ועשו מהם גנום של "גדול הדורות". והוא לא רוצה להפקיר את הגידול שלו בידי אדם, אלא הכול בידי מחשב. וחוליארץ אמר שהם הולכים ללדת אותו השנה, הגאון הגדול ביותר, פסגת המוח היהודי - תינוק עם זקן. נעשה אדם בצלמנו כדמותנו.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי